במסגרת השיעור "היבטים גלובליים בתקשוב" ערכנו סקר בנושא "הפער הדיגיטלי" בקרב אנשים בסביבה הקרובה לנו. היה עלינו להשוות את נתוני הסקר לנתונים דומים שנאספו במחקר עולמי.
אחת הנקודות להתייחסות הייתה מקומן של הרשתות החברתיות אצל בני הגיל השלישי.
הופתעתי לגלות כי התוצאות בסקר שערכנו אנו, הראו כי בני הגיל השלישי אינם פעילים ברשתות החברתיות באותה מידה שבה פעילים בני גיל זה בעולם.
נראה כי לאנשים מבוגרים יש יותר זמן פנוי, ובשל עובדה זו יש להם אפשרות להקדיש חלק ניכר מזמנם לפעילות ברשתות החברתיות.
אכן לרשתות חברתיות יתרונות רבים. רשתות אלה מציעות אפשרויות לקשרי חברויות, שאולי לא היו נוצרים בלעדי אותה רשת. כמו כן, יש אפשרות לעקוב אחר חייהם של האנשים הקרובים לנו, לשתף את האחרים בחיינו, לשחק בשפע המשחקים שמציעה הרשת ועוד ועד.
על פי מאמרו של דר' יובל דרור, ככל שעולה הגיל כך גם עולה זמן הפעילות ברשתות חברתיות.
אם כן, מדוע תוצאות הסקר שערכנו במסגרת השיעור אינן תואמות לאותן תוצאות עולמיות בנושא? במה שונה החברה הישראלית (או לפחות חלק ממנה, אלה שעלו בסקר שלנו) מהחברה הכלל עולמית?
ניתן להעלות השערות רבות על מנת למצוא פתרון לסתירה זו.
אחת ההשערות יכולה להיות קשורה לעובדה כי האוכלוסיה החיה בישראל היא אוכלוסיה רב תרבותית. כלומר, אוסף של תרבויות שונות ומגוונות: יהודים ערבים ונוצרים, מזרח ומערב, אשכנזים וספרדים, דתיים וחילוניים.
לכל תרבות מנהגים וחוקים משלה, כל תרבות בוחרת להגיב באופן שונה אל העידן הדיגיטלי. יש הרואים בקידמה הדיגיטאלית איום, או חשיפה שלילית ויש הרואים בה הזדמנות לראות עולם.
השערה אחרת, המתייחסת באופן ספציפי לבני השישים ומעלה, יכולה להיות כי יש כאלה מבני הגיל השלישי שחוששים מפני המחשב, חוששים שלא ידעו לשחזר פעולה כזו או אחרת או פשוט "יהרסו הכל". חלקם אולי מתביישים בחוסר היכולת שלהם לעשות פעולות פשוטות במחשב ואולי לא רוצים להיות ללעג בפני הדור הצעיר.
ניתן להעלות השערות רבות בנוגע לתוצאות הסותרות שעלו בקרב הנשאלים בסקר המקומי לעומת הנשאלים במחקר העולמי. אך רוצה אני להתייחס להשערה נוספת אחת ואחרונה לפתרון אותה סתירה. השערה זו מתייחסת לסקר ככלי מחקרי.
כאשר עורכים סקר ומעוניינים להגיע לתוצאות מיהמנות ככל האפשר, יש לערוך אותו בקרב מספר מינימלי של נשאלים. כיוון שמספר הנשאלים בסקר שערכנו היה מצומצם באופן יחסי, ומתוך אותו מספר, מספרם של בני הגיל השלישי היה מצומצם עוד יותר, ייתכן כי התוצאות לא היוו מדגם מייצג של כלל האוכלוסיה הישראלית, ומתוך כך עלתה הסתירה בתוצאות. על מנת לערוך השוואה מהימנה יותר בנושא, יש להגדיל את מספר הנשאלים או להתמקד באוכלוסיית בני הגיל השלישי בלבד לצורך המחקר.
מהי ההשערה שלכם לסתירה שעלתה ? כיצד הייתם אתם פותרים סתירה זו?
אחת הנקודות להתייחסות הייתה מקומן של הרשתות החברתיות אצל בני הגיל השלישי.
הופתעתי לגלות כי התוצאות בסקר שערכנו אנו, הראו כי בני הגיל השלישי אינם פעילים ברשתות החברתיות באותה מידה שבה פעילים בני גיל זה בעולם.
נראה כי לאנשים מבוגרים יש יותר זמן פנוי, ובשל עובדה זו יש להם אפשרות להקדיש חלק ניכר מזמנם לפעילות ברשתות החברתיות.
אכן לרשתות חברתיות יתרונות רבים. רשתות אלה מציעות אפשרויות לקשרי חברויות, שאולי לא היו נוצרים בלעדי אותה רשת. כמו כן, יש אפשרות לעקוב אחר חייהם של האנשים הקרובים לנו, לשתף את האחרים בחיינו, לשחק בשפע המשחקים שמציעה הרשת ועוד ועד.
על פי מאמרו של דר' יובל דרור, ככל שעולה הגיל כך גם עולה זמן הפעילות ברשתות חברתיות.
אם כן, מדוע תוצאות הסקר שערכנו במסגרת השיעור אינן תואמות לאותן תוצאות עולמיות בנושא? במה שונה החברה הישראלית (או לפחות חלק ממנה, אלה שעלו בסקר שלנו) מהחברה הכלל עולמית?
ניתן להעלות השערות רבות על מנת למצוא פתרון לסתירה זו.
אחת ההשערות יכולה להיות קשורה לעובדה כי האוכלוסיה החיה בישראל היא אוכלוסיה רב תרבותית. כלומר, אוסף של תרבויות שונות ומגוונות: יהודים ערבים ונוצרים, מזרח ומערב, אשכנזים וספרדים, דתיים וחילוניים.
לכל תרבות מנהגים וחוקים משלה, כל תרבות בוחרת להגיב באופן שונה אל העידן הדיגיטלי. יש הרואים בקידמה הדיגיטאלית איום, או חשיפה שלילית ויש הרואים בה הזדמנות לראות עולם.
השערה אחרת, המתייחסת באופן ספציפי לבני השישים ומעלה, יכולה להיות כי יש כאלה מבני הגיל השלישי שחוששים מפני המחשב, חוששים שלא ידעו לשחזר פעולה כזו או אחרת או פשוט "יהרסו הכל". חלקם אולי מתביישים בחוסר היכולת שלהם לעשות פעולות פשוטות במחשב ואולי לא רוצים להיות ללעג בפני הדור הצעיר.
ניתן להעלות השערות רבות בנוגע לתוצאות הסותרות שעלו בקרב הנשאלים בסקר המקומי לעומת הנשאלים במחקר העולמי. אך רוצה אני להתייחס להשערה נוספת אחת ואחרונה לפתרון אותה סתירה. השערה זו מתייחסת לסקר ככלי מחקרי.
כאשר עורכים סקר ומעוניינים להגיע לתוצאות מיהמנות ככל האפשר, יש לערוך אותו בקרב מספר מינימלי של נשאלים. כיוון שמספר הנשאלים בסקר שערכנו היה מצומצם באופן יחסי, ומתוך אותו מספר, מספרם של בני הגיל השלישי היה מצומצם עוד יותר, ייתכן כי התוצאות לא היוו מדגם מייצג של כלל האוכלוסיה הישראלית, ומתוך כך עלתה הסתירה בתוצאות. על מנת לערוך השוואה מהימנה יותר בנושא, יש להגדיל את מספר הנשאלים או להתמקד באוכלוסיית בני הגיל השלישי בלבד לצורך המחקר.
מהי ההשערה שלכם לסתירה שעלתה ? כיצד הייתם אתם פותרים סתירה זו?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה