יום ראשון, 9 בספטמבר 2012

רשומה אחרונה?


הכתיבה בבלוג עוררה אצלי פעמים רבות תהיות על העשייה החינוכית בכלל ושלי בפרט. האם אני עושה דברים נכון? האם יש ביכולתי לבצע את כל מה שהתייחסתי אליו בכתיבתי (שימוש בסרטונים, הערכה מסוגים שונים, שימוש נרחב בטכנלוגיה לצורכי ההוראה ועוד) באופן מיטבי?
העלאת הדברים על הכתב היא דבר אחד, ביצועם בשטח הוא דבר אחר.
על שני אלה נוספה החשיפה בבלוג. על כך שמישהו קורא את דעותיי. יש בכך סוג של התחייבות.
אני מאמינה בשילוב התקשוב בהוראה. כתבתי על כך לא פעם ולא פעמיים. כתבתי גם על כך כי התקשוב פותח אפשרויות רבות למורה ומקרב אותו לעולמם של התלמידים, אך האם יש ביכולתי לעמוד באופן מעשי מאחורי דעותיי ואמונתיי?
לא פעם כתבתי גם על הקושי שיש בשינוי עמדות המורים והבאתם לידי כך שיהפכו את הוראתם למשולבת תקשוב.
בשיעור האחרון עם המרצה דר' אתי כוכבי, שעסק בנושא: "מורה מקוון – תהליך הטמעה"דיברנו על אותו שינוי. דיברנו על כך שקיימים מספר שלבים בתהליך זה: היכרות – המורה צופה, אשליית הידיעה – המורה יודע כל, התעוררות – המורה מבין "יש בעיה", התמודדות – המורה יוזם, הבשלה – המורה הופך את הוראתו למתוקשבת כאורח חיים.
אני תוהה באיזה שלב אני נמצאת....

מדיניות מבחנים חדשה בבתי הספר היסודיים


לרבים מהתלמידים, המבחן הוא מעמד לא פשוט, מלחיץ, מעורר חרדות, ובשל כל אלה מוריד את רמת הביצוע של התלמיד, ברגע הנתון של שעת המבחן.
לשמחתם של תלמידים אלה, בשבוע שעבר פורסמה מדיניות מבחנים חדשה המגבילה את מספר המבחנים שניתן לבצע בכל שכבת גיל.  מדיניות זו מחזקת את ההערכה המעצבת הניתנת לאורך זמן ומתייחסת להתקדמות של התלמיד ולהתפתחותו האישית, ומחלישה את ההערכה באמצעות מבחן, המאפיין את ההערכה המסכמת.
אמנם ההוראה של משרד החינוך להגבלת מספר המבחנים ניתנה רק בתחילת שנה זו, אך רבים מהמורים אינם משתמשים במבחנים בלבד להערכת ביצועיהם של התלמידים. רבים משתמשים בהערכה חלופית כגון עבודות חקר, יצירת דגמים, פורטפליו ועוד.
כמובן ששילוב התקשוב מרחיב את האפשרויות להערכת התלמיד ללא מבחן.
תלמידים רבים נהנים להכין מצגות כסיכום נושא או פתיחתו. הם נהנים לבצע משימות בסביבות למידה מתוקשבות, להגיב בפורומים או לעבוד באופן שיתופי בכלים השיתופיים השונים שקיימים ברשת כחלק מההוראה. המורה עוקב אחר תגובות התלמיד ומעריך אותו על ביצועיו.
אכן רבות הדרכים להעריך את התלמידים ללא המבחן המסורתי.
אם כן, נשאלת השאלה מדוע עדיין משתמשים במבחנים חיצונים כגון מבחני המיצ"ב, מבחן פיזה ומבחנים חיצוניים אחרים להערכה?  האם לא קיימת סתירה בין ההוראה להגבלת מספר המבחנים שיש לערוך לתלמידים לבין קיום מבחנים חיצוניים?

 
קישור לכתבה בנושא:

כדי לאפשר לתלמידים להצליח בתנאי המבחן – כמות השאלות, הגבלת זמן המבחן – מתבקשים המורים לייצר תנאים דומים לאותו מבחן חיצוני. על מנת לעשות זאת, בלי לפגוע בתלמידים, רצוי  להביא את התלמידים באופן הדרגתי לסיטואציה של אותו מבחן. האם הציפיה לעשות זאת, היא באמצעות מבחן אחד בשבוע (בכיתה ה), כאשר ישנם ארבעה מקצועות ליבה, ועוד כארבעה או חמישה מקצועות נוספים אחרים שאין בהם מבחן חיצוני?


 

 

 

יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

האם שילוב התקשוב בהוראה מעלה את אחוזי הזכאות לבגרות?

השבוע קראתי בעיתון המקומי תגובה של הורה, על כך שהפרויקט של שילוב התקשוב  ביישוב בו הוא מתגורר, גני - תקווה, אינו מעלה את אחוזי ההצלחה במבחני הבגרות. תגובתו באה בעקבות פרסום תוצאות סקר ארצי לגבי אחוזי הזכאות לתעודת בגרות, שהראו כי לעומת ערים שכנות ליישובו, אין עליה משמעותית באחוזי הזכאים, למרות ההשקעות הגדולות של גני תקווה בתקשוב. טענתו העיקרית היא שיש להשקיע בצוות החינוכי והפדגוגי של בתי הספר.
צודק! תקשוב או לא תקשוב, אם ההשקעה בחינוך תהיה קודם כל בצוות החינוכי, במורים, הרווח יהיה כולו של התלמידים. אם המורים יהיו אלה שילמדו, יתחדשו ויתקדמו, מי שיהנה מכך אלו הם התלמידים.
כך גם בנושא התקשוב. גם אם בכיתה יהיו את כל האמצעים הטכנלוגים המתקדמים ביותר, אם המורה לא יוכשר להשתמש בהם ולהפיק מהם את הטוב ביותר, באמצעות למידת האסטרטגיות והמיומנויות המתאימות, אותן טכנלוגיות יהיו כ"אבן שאין לה הופכין".
האמצעים הטכנולוגים הינם כלי. הם אינם התוכן או המיומנות שעל התלמידים לרכוש.  את התוכן יוצקים המורים והתלמידים אל תוך הכלי, באמצעות המיומנויות המתאימות.
לאחרונה אנו עדים לכך, כי הקולות, מן השטח נשמעים וכי יש מי שמקשיב להם. בתי הספר מקיימים השתלמויות הנושאות את הכותרת שילוב התקשוב בהוראה. בנוסף לכך, נכנסים יותר ויותר מדריכים בעלי הכשרה מתאימה על מנת ללוות את המורים באופן אישי ואינטנסיבי יותר. כמובן שהדבר לא מתרחש בין לילה, ובמהלך התהליך נתקלים בלא מעט קשיים והתנגדויות בקרב המורים. אך תהליך מטבעו הוא דבר הדרגתי, והשינוי שמוטמע בשנים האחרונות במערכת החינוך - הטמעת התקשוב בתהליכי ההוראה והלמידה, הוא השינוי שצריך להיעשות כדי לא להישאר מאחור.
אז חשבו, האם בביה"ס שלכם / של ילדיכם, במי משקיעים? במורים או בטכנולוגיות?