שילוב התקשוב בהוראה בישראל

שילוב התקשוב בהוראה במדינת ישראל לא קרה בבת אחת. משנות השבעים ועד ימינו, אנו עדים לנסיונות שונים, מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, לשילוב התקשוב בהוראה. 
בשנות השבעים הוכנסו עמדות מחשבים לכיתות, הלמידה נעשתה באמצעות לומדות וסימולציות אינטראקטיביות והייתה מותאמת אישית. בשנות השמונים נכנסו לבתי הספר מחשבי הרשת בנוסף לכיתות מחשבים. בשנות התשעים החלה תקשורת האינטרנט, החלו להשתמש בכלים פתוחים ללמידה, והמושגים "למידת החקר" ו"פיתוח לומד עצמאי" הפכו לשגורים בפיהם של אנשי חינוך.
שנות האלפיים המשיכו את העשור הקודם, אך החידוש היה בסביבות הלמידה. סביבת הלמידה web2.0 הפכה לסביבת העבודה המקובלת. כמו כן, נעשה שימוש בבלוגים ופורומים לשם למידה.
משנת 2010 והלאה, החלו להשקיע  בעמדת המורה,  כתשתית לשילוב התקשוב בהוראה, והגישה הפדגוגית העומדת מאחורי הלמידה, הינה למידת מיומנויות המאה ה-21.
יש כאלה שיאמרו כי בשנות האלפיים השקעה בעמדות מורה כתשתית, אינה יעילה מספיק לשילוב התקשוב בהוראה, וכיצד ייתכן שעדיין לא משקיעים תקציבים במחשב לכל תלמיד. יאמרו כי עמדת מורה היא דבר הכרחי להוראה, אך כיצד ניתן ללמד את מיומנויות המאה ה-21 ללא מחשב לכל תלמיד?
אכן, תוכנית "מחשב לכל ילד", הינה התוכנית האידיאלית, והמאפשרת ביותר ללימוד מיומנויות המאה ה-21, אך כיוון שבתוכנית התקשוב מעורבים מן הסתם שיקולים כלכליים ושיקולים פוליטיים, לא תמיד סדר העדיפויות הוא כזה שמאפשר השקעה במחשב לכל תלמיד.
עם זאת, ההשקעה בעמדות מורה ומחשב לכל מורה, היא שלב בדרך הנכונה.
המורים הם המובילים במערכת החינוך , ולכן ההשקעה בהם היא נכונה. ככל שיותר ויותר מורים יתנסו בהוראה מתוקשבת, וישלבו את מיומנויות המחשב בעבודתם, כך יעלה מעמדם בעיני עצמם ובעיני התלמידים. כך רמת ההוראה תשתבח ורמת המוטיבציה של התלמידים ללמידה תגדל.
אנו בדרך הנכונה. כעת אנו מחכים שלכל תלמידינו יהיו מחשבים.

תוכניות תקשוב לאומיות

בעשורים האחרונים, עם התפתחות העידן הדיגיטלי, החלו מדינות העולם לכתוב תוכניות תקשוב לאומיות.

בכתיבת תוכנית תקשוב מושקעת חשיבה רבה, וכתובים בה המטרות, הרציונל והפרטים האופרטיבים ליישום אותה תוכנית.

לתוכניות תקשוב אלה מטרות שונות. בחלק מהמדינות, מטרת תוכנית התקשוב היא חברתית, כלכלית או פוליטית, ובחלקן המטרה היא שמרנית או פדגוגית.

תוכנית תקשוב חברתית כלכלית נועדה לסייע למדינה להגדיל את התוצר הלאומי ולפתח את המדינה מבחינה כלכלית, ואילו כאשר התוכנית הינה פדגוגית היא מדברת בעיקר על פיתוח התקשוב לשם תקשוב.

דעתי היא, שיש צורך לשלב בין שתי המטרות. שכן  הן תומכות זו בזו ומשלימות זו את זו. כאשר רוצים לפתח כלכלה של מדינה יש צורך בפיתוח ההון האנושי. כדי לפתח את ההון האנושי, יש צורך להתחיל בבסיס ולהשקיע בתקשוב במערכת החינוך.

מטרת ההשקעה בתקשוב בתוך מערכת החינוך, צריכה להיות כזו שבוגר מערכת חינוך המשלבת תקשוב הוא בוגר בר אוריין דיגיטלי. 

בר אוריין דיגיטלי צריך להיות בעל ידע ומיומנויות שיאפשרו לו לפעול בעולם הדיגיטלי של ביום. 

אין אנו  יכולים לעצור את הטכנולגיה וההתפתחות הדיגיטלית, אך יש בידינו אפשרות להוביל וליישם תוכנית המשלבת פדגוגיה חברה וכלכלה.