ביום שישי האחרון פורסמה בעיתון "ישראל היום" הכתבה "הילד מהבלוג" מאת סיגל ארביטמן. הכתבה עוסקת בילדים שכותבים בלוג. כתיבתם עוסקת לרוב בעולמם הפרטי. חלקם מספרים בכתבה, כיצד התפתח הבלוג שלהם וכיצד למדו לעניין את הקוראים. בבלוג הילדים "כותבים, עונים, מתווכחים, מנהלים קהילות ומשפיעים על חייהם של המונים (מתוך כותרת המשנה לכתבה).
מסתבר כי תופעה זו הולכת ומתרחבת, וגם את התופעה הזו ניתן לגייס לטובת החינוך.
הרי מהו בעצם בלוג? יומן כתיבה ממוחשב. לפני עשרים או שלושים שנים, ילדים רבים כתבו יומן. נכון, היומן היה אישי, ולא כל אחד יכול היה לקרוא בו, זאת להבדיל מן הבלוג, שחשוף לכל. יש בכך חסרונות (ולא מעט סכנות - התייחסות לכך בפוסט נפרד) אבל גם יתרונות רבים.
הבלוג הוא אמצעי כתיבה. כתיבה חופשית או מכוונת. אם המורה יחליט להשתמש בכלי זה כאמצעי לימוד, הוא "יהרוג שתי ציפורים בכמה אחת" - ראשית הוא יקיים פעילות לימודית שעושה שימוש בעולמם של הילדים, ושנית הילדים יתרגלו את כישורי הכתיבה שלהם בדרך חוויתית.
כיוון שהבלוג חשוף לכל, התלמידים מרגישים צורך לכתוב כתיבה ברורה, מובנת לקורא, עניינית ומעניינת. הם יכולים לקרוא את הבלוגים של חבריהם, להתרשם מהם, להשוות אותם לאלו שלהם ועוד - הערכת עמיתים, לא? הבלוגים גם מאפשרים הערכה מעצבת, הערכה לאורך זמן, הערכה המודדת התפתחות של התלמיד, לגבי נושא זה או אחר.
לסיכום, הילדים של היום כותבים. אז נכון, אולי לא בשיטה המסורתית עם העט והדף. אבל כבר אמרנו - הזמנים השתנו , החינוך משתנה. הילדים של היום השתנו. הם לא אותם ילדים שהיינו אנו. אבל הילדים האלה של היום הם ילדים כותבים. כותבים הרבה. בבלוגים שלהם. הם פשוט בלוגרים קטנים.
מסתבר כי תופעה זו הולכת ומתרחבת, וגם את התופעה הזו ניתן לגייס לטובת החינוך.
הרי מהו בעצם בלוג? יומן כתיבה ממוחשב. לפני עשרים או שלושים שנים, ילדים רבים כתבו יומן. נכון, היומן היה אישי, ולא כל אחד יכול היה לקרוא בו, זאת להבדיל מן הבלוג, שחשוף לכל. יש בכך חסרונות (ולא מעט סכנות - התייחסות לכך בפוסט נפרד) אבל גם יתרונות רבים.
הבלוג הוא אמצעי כתיבה. כתיבה חופשית או מכוונת. אם המורה יחליט להשתמש בכלי זה כאמצעי לימוד, הוא "יהרוג שתי ציפורים בכמה אחת" - ראשית הוא יקיים פעילות לימודית שעושה שימוש בעולמם של הילדים, ושנית הילדים יתרגלו את כישורי הכתיבה שלהם בדרך חוויתית.
כיוון שהבלוג חשוף לכל, התלמידים מרגישים צורך לכתוב כתיבה ברורה, מובנת לקורא, עניינית ומעניינת. הם יכולים לקרוא את הבלוגים של חבריהם, להתרשם מהם, להשוות אותם לאלו שלהם ועוד - הערכת עמיתים, לא? הבלוגים גם מאפשרים הערכה מעצבת, הערכה לאורך זמן, הערכה המודדת התפתחות של התלמיד, לגבי נושא זה או אחר.
לסיכום, הילדים של היום כותבים. אז נכון, אולי לא בשיטה המסורתית עם העט והדף. אבל כבר אמרנו - הזמנים השתנו , החינוך משתנה. הילדים של היום השתנו. הם לא אותם ילדים שהיינו אנו. אבל הילדים האלה של היום הם ילדים כותבים. כותבים הרבה. בבלוגים שלהם. הם פשוט בלוגרים קטנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה