יום ראשון, 9 בספטמבר 2012

מדיניות מבחנים חדשה בבתי הספר היסודיים


לרבים מהתלמידים, המבחן הוא מעמד לא פשוט, מלחיץ, מעורר חרדות, ובשל כל אלה מוריד את רמת הביצוע של התלמיד, ברגע הנתון של שעת המבחן.
לשמחתם של תלמידים אלה, בשבוע שעבר פורסמה מדיניות מבחנים חדשה המגבילה את מספר המבחנים שניתן לבצע בכל שכבת גיל.  מדיניות זו מחזקת את ההערכה המעצבת הניתנת לאורך זמן ומתייחסת להתקדמות של התלמיד ולהתפתחותו האישית, ומחלישה את ההערכה באמצעות מבחן, המאפיין את ההערכה המסכמת.
אמנם ההוראה של משרד החינוך להגבלת מספר המבחנים ניתנה רק בתחילת שנה זו, אך רבים מהמורים אינם משתמשים במבחנים בלבד להערכת ביצועיהם של התלמידים. רבים משתמשים בהערכה חלופית כגון עבודות חקר, יצירת דגמים, פורטפליו ועוד.
כמובן ששילוב התקשוב מרחיב את האפשרויות להערכת התלמיד ללא מבחן.
תלמידים רבים נהנים להכין מצגות כסיכום נושא או פתיחתו. הם נהנים לבצע משימות בסביבות למידה מתוקשבות, להגיב בפורומים או לעבוד באופן שיתופי בכלים השיתופיים השונים שקיימים ברשת כחלק מההוראה. המורה עוקב אחר תגובות התלמיד ומעריך אותו על ביצועיו.
אכן רבות הדרכים להעריך את התלמידים ללא המבחן המסורתי.
אם כן, נשאלת השאלה מדוע עדיין משתמשים במבחנים חיצונים כגון מבחני המיצ"ב, מבחן פיזה ומבחנים חיצוניים אחרים להערכה?  האם לא קיימת סתירה בין ההוראה להגבלת מספר המבחנים שיש לערוך לתלמידים לבין קיום מבחנים חיצוניים?

 
קישור לכתבה בנושא:

כדי לאפשר לתלמידים להצליח בתנאי המבחן – כמות השאלות, הגבלת זמן המבחן – מתבקשים המורים לייצר תנאים דומים לאותו מבחן חיצוני. על מנת לעשות זאת, בלי לפגוע בתלמידים, רצוי  להביא את התלמידים באופן הדרגתי לסיטואציה של אותו מבחן. האם הציפיה לעשות זאת, היא באמצעות מבחן אחד בשבוע (בכיתה ה), כאשר ישנם ארבעה מקצועות ליבה, ועוד כארבעה או חמישה מקצועות נוספים אחרים שאין בהם מבחן חיצוני?


 

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה