בעשורים האחרונים, עם התפתחות העידן הדיגיטלי, החלו מדינות העולם לכתוב תוכניות תקשוב לאומיות.
בכתיבת תוכנית תקשוב מושקעת חשיבה רבה, וכתובים בה המטרות, הרציונל והפרטים האופרטיבים ליישום אותה תוכנית.
לתוכניות תקשוב אלה מטרות שונות. בחלק מהמדינות, מטרת תוכנית התקשוב היא חברתית, כלכלית או פוליטית, ובחלקן המטרה היא שמרנית או פדגוגית.
תוכנית תקשוב חברתית כלכלית נועדה לסייע למדינה להגדיל את התוצר הלאומי ולפתח את המדינה מבחינה כלכלית, ואילו כאשר התוכנית הינה פדגוגית היא מדברת בעיקר על פיתוח התקשוב לשם תקשוב.
דעתי היא, שיש צורך לשלב בין שתי המטרות. שכן הן תומכות זו בזו ומשלימות זו את זו. כאשר רוצים לפתח כלכלה של מדינה יש צורך בפיתוח ההון האנושי. כדי לפתח את ההון האנושי, יש צורך להתחיל בבסיס ולהשקיע בתקשוב במערכת החינוך.
מטרת ההשקעה בתקשוב בתוך מערכת החינוך, צריכה להיות כזו שבוגר מערכת חינוך המשלבת תקשוב הוא בוגר בר אוריין דיגיטלי.
בר אוריין דיגיטלי צריך להיות בעל ידע ומיומנויות שיאפשרו לו לפעול בעולם הדיגיטלי של ביום.
אין אנו יכולים לעצור את הטכנולגיה וההתפתחות הדיגיטלית, אך יש בידינו אפשרות להוביל וליישם תוכנית המשלבת פדגוגיה חברה וכלכלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה